סוגי מערכות סולאריות:
רשת, היברידית או אוף-גריד?

מערכת מחוברת רשת (On-Grid) — סטנדרט השוק

המערכת הפשוטה ביותר: פאנלים, ממיר, והרשת. ביום הבית צורך ישירות מהגג והעודפים נמכרים לרשת דרך מונה הייצור; בלילה קונים חשמל מהרשת כרגיל. אין סוללה — ולכן העלות נמוכה יותר והתחזוקה מינימלית. החיסרון היחיד: בהפסקת חשמל המערכת מנתקת את עצמה יחד עם הרשת, מטעמי בטיחות.

מערכת היברידית — הכנסה + גיבוי

ממיר היברידי יודע לעבוד גם מול הרשת וגם מול סוללת אגירה: עודפי הצהריים נאגרים לערב, ובהפסקת חשמל המערכת עוברת למצב גיבוי ומזינה מעגלים חיוניים שהוגדרו מראש. אפשר להתקין את הסוללה מיד — או להכין את התשתית ולהוסיף אותה כשתבשילו. בעמוד מערכות האגירה פירטנו בדיוק מה כוללת הכנה נכונה.

אוף-גריד — עצמאות מלאה, אחריות מלאה

בלי רשת, הסוללה היא כל מה שיש בלילה — ולכן מערכת אוף-גריד מתוכננת סביב האגירה: קיבולת גדולה, לעיתים גיבוי גנרטור, וניהול צריכה קפדני. זה פתרון הנדסי מרתק, אבל בבית עירוני רגיל הוא כמעט תמיד פחות משתלם מחיבור לרשת.

סטרינג, אופטימייזרים או מיקרו-ממירים?

בנפרד משאלת הרשת, יש לבחור איך הפאנלים מנוהלים:

• סטרינג קלאסי: הפאנלים מחוברים בטור לממיר מרכזי. פשוט ואמין — אבל המחרוזת מתיישרת לפי הפאנל החלש, ולכן הצללה נקודתית משפיעה מעבר לגודלה.
• אופטימייזרים: רכיב קטן מאחורי כל פאנל מאפשר לכל פאנל לעבוד בנקודת העבודה שלו, עם ניטור פר-פאנל וכיבוי בטיחותי ברמת הפאנל (SafeDC). ההמרה ל-AC נשארת בממיר מרכזי. זו הטכנולוגיה שאנחנו מתקינים כסטנדרט, עם ממירי SolarEdge.
• מיקרו-ממירים: ממיר זעיר על כל פאנל ממיר ל-AC כבר על הגג. יתרונות דומים לאופטימייזרים, בארכיטקטורה מבוזרת לגמרי.